רש"י על נדרים מ״ט א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים מ״ט א:ט׳
9 לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרַכִּיכֵי, הָא — בְּאַשּׁוּנֵי. רָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר: הָא — בְּקַרָא גּוּפֵיהּ, וְהָא — בְּגַוֵּויהּ דִּקְרָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: לוּלִיבָּא דְקַרָא בְּסִילְקָא, לוּלִיבָּא דְכִיתָּנָא בְּכוּתָּחָא. וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ.
פירוש רש"י על נדרים מ״ט א:ט׳
9 לוליבא דקרא בסלקא - תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין:
10 לוליבא דכיתנא - תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן בכותח:
11 ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ - משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא: